בסיני, אחרי מלח’ יו”כ, 1974 *גדוד 88- דב לבן / Dans le Sinai, après la guerre de Kipour

לאחר המלחמה נשארנו ממערב לתעלה, באזור “החיץ החקלאי”, עד דצמבר 1973 ואז עברנו את התעלה וישבנו בטאסה עד פברואר 1974 ‘
בטאסה נהלנו חיי שגרה של מילואימניקים. מאחורי השגרה הזאת מסתתרים רגשות ומחשבות של לוחמים שהשאירו מאחוריהם חווית לחימה קשה שבה אבדו 18 מחבריהם. את הצלומים האלו שכחתי אחרי המלחמה בבוידם אצל הורי, מצאתי אותם וסרקתי לפני כשנתיים

Après la guerre nous sommes restés à l’ouest du Canal de Suez jusqu’en décembre 73, ensuite nous avons traversé le canal pour revenir à Tassa, dans le Sinaï, où nous sommes restés jusqu’en février 74.
A Tassa c’était la vie de routine de réserviste, derrière laquelle se cachait les sentiments et les pensées de combattants qui avaient vécus un combat intense où ils ont perdu 18 de leurs camarades.
Pendant les années qui ont suivi la guerre, j’ai oublié ces photos dans un coin quelque part chez mes parents, je les ai retrouvés et fais scanner il y a 2-3 ans.

1

1

2

2

3

3

4

4

5

5

6

6

7

7

8

8

9

9

10

10

11

11

12

12

13

13

14

14

15

15

16

16

17

17

18

18

19

19

15

20

20

21

21

22

22

23

23

24

24

25

25

26

26

27

27

28

28

29

29

30

30

31

31

32

32

Advertisements

11 thoughts on “בסיני, אחרי מלח’ יו”כ, 1974 *גדוד 88- דב לבן / Dans le Sinai, après la guerre de Kipour

  1. Dear Aviv;

    From the war’s photos you posted on Face Book, and now on your web page, I already recognize your friend and catching up on your life, that we were not a part of growing up…… all thanks for the Internet development that with out it we would have never connected !!

    I always felt that I was lucky to be born the 20th century and now live in the 21 century. Time of the most advances and changes in human history to the good and to the worse…….

    Gmar Chtima Tova to you and yours, Tzom Kahl,

    Yehudit

  2. ראשית, הצילומים הם תיעוד נפלא ויקר וטוב ששמרת הנגטיבים. עכשיו הקטע הפולני שלי (ואני בכלל לא פולניה): מאיפה השגתם תרנגולות? נראות לי מוסלמיות או שאני טועה? נראה שחייתם בתנאי מעברה מינוס, מקלחות קרות? קריאה לאור עששית? ללא מסרק לבלורית? לפחות התעמלות הבוקר והספורט נראים בריאים. פלא בעיני שיצאתם וחזרתם בשלום. מאוד אוהבת תמונות הקומקום והיכסאות בסוף, ממש לעבור דירה ותמונה שלך סוחט לימון. לפחות היה לכם בידור להעביר הזמן: קלפים ושחמט ולך גם צילום. זה אלבום נפלא, זו חתיכת חיים שנחרטת בלבך ובזיכרונך עד הסוף. מאוד אהבתי. שיתוף נפלא

  3. אסתר, התנאים באמת לא היו כמו מחנה נופש, התקלחנו במים לא חמים תחת כפת השמים. יש לי אגב צלום, אבל אין לי אישור לפרסם את מערומיו של חברי. לגבי מסרקים, לכולם היה אז שיער של זמרי רוק. הבחור שסוחט תפוזים לא אני הוא, תמיד נשארתי מאחורי המצלמה. תודה על תגובתך.

  4. תודה על השיתוף אביב! כפי שהגבתי לפוסט שלך בפייסבוק (כאן: https://www.facebook.com/aviv.itzhaky/posts/271305383060000), מצאתי רבות מהן מענינות.לדעתי הן מעבירות את התחושה של “יש לנו המון זמן ושום דבר לא בוער” שככל הנראה היתה חלק מאורך החיים שלכם שם… גם היה לי נחמד להזכר בסיטואציות דומות שלי ממילואים (רגילים, לא חלק ממלחמה) שעברתי בעצמי. שיהיה חג סוכות שמח!

  5. תודה לך, יהודית. העלית נקודה מענינת. באמת מאז שאני עוסק בעניני האינטרנט, אני מנסה לבנות באמצעותו קשרים ממשיים, אנושיים.

  6. שלןם,
    תמןנןת מןצלכןת של הןןי בשגרת מילןאים
    מכנה של אכןןת גברים.
    צילןמים מקסימים. פןרטרטים יפים
    אני מעדיפה את התצלןמים של האדם הבןדד מןל המערכת הצבאית
    הצלכת לתפןס רגעי שקט, מאבק מןל לימן עקשן…
    מזכיר לי את תמנת המילןאים של אבי עם הזקן המסןרטט הזה
    יש כאב בפנים אבל יש גם שגרה מבןרכת של כי פ בכןלןת
    זה הרגעים שבהם הכל מתכיל לשקןע אל תןך הןןי היןם יןם.

    צילןמים מןצלכים
    של רגעים שיש בהם גםכאב גם יןפי

    תןדה.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s