באמצע שנת הלימודים הראשונה בבצלאל יצאתי לסיבוב בגן-האם שבחיפה עירי עם מצלמתי והופתעתי לראות בשוליו בנין נטוש שלא הכרתי. נגשתי להציץ ומשגליתי שהגישה אליו פנויה, נכנסתי. מיד נשביתי ע”י עושר הצורות, משחק האור והאוירה המסתורית של מקום שנבנה מזמן ונעזב. חשפתי שם לפחות שני סרטי צלום שלמים בשחור-לבן ולאחר מכן הגדלתי חלק מהתצלומים שענינו אותי ומאז הם שמורים בקופסה. מרוצה מהתוצאה החזותית, לא טרחתי לחקור מהו המקום ומה ספורו. רק בשנה החולפת נודע לי שזה ביתו של כומר גרמני מהטמפלרים, שהתישבו בסביבה זו בסוף המאה התשע עשרה וקראו לה כרמלהיים, עד שנאלצו לעזוב את הארץ והבנין הזה נותר ריק ועזוב במשך עשרות שנים.כשנודע לי שהוא עובר שיפוץ סוף סוף,החלטתי שהגיע הזמן לפרסם את מה שהיה וכבר לא יהיה, אכן כל הפנים נהרס והמעטפת החיצונית נשמרת
En visite à cet endroit du Carmel en 1971, j’ai découvert ce bâtiment que je ne connaissais pas. Vieux, abandonné et accessible, tout y était pour qu’il m’attire. J’ai exposé deux pellicules noir&blanc et réalisé plusières agrandissements que je conserve depuis dans une boite, sans me renseigner sur l’histoire de ce bâtiment. Ce n’est que l’année dernière que j’ai appris que c’etait la demeure du pasteur-missionnaire Schneider, un des Allemands-Templiers venu s’installer sur le Carmel à la fin du 19e siècle. Quand il est parti, sa maison est restée inocupée pendant des decennies. Quant j’ai appris recemment qu’elle etait en travaux, j’ai decidé que c’etait le moment de montrer ce qu’elle était et ne sera plus. En effet, l’interieur est démoli et les murs exterieurs vont être conservés.
סוף-עד לפרק הבא, עם סיום הבנין החדש/מחודש Fin- jusqu’a la fin de la re-construction.
Explorations photographiques - שיטוטי צילום 
זכור לי גם, לפי שבע שנים בערך שעברתי שם והצצתי מהצר. היו זרוקים שם ספרים בגרמנית.
מקווה ששימרו אותו גם מבפנים..
אלה, המקום עכשו בשלב מתקדם של עבודת שיפוץ, את כל הפנים שינו כנראה, בקרוב אלך לראות